מילון ערכים בקבלה
כולל פירוש המילות מתלמוד עשר הספירות (שזה תוכן הספר אבן ספיר) ואור הבהיר (מילון מושגים לספר עץ החיים עם הפירוש פנים מאירות ופנים מסבירות - המהדורה המוקדמת של תלמוד עשר הספירות).
מיוחד | א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | כ | ל | מ | נ | ס | ע | פ | צ | ק | ר | ש | ת | הכל
ק |
---|
ק' אמה דקומת אדה"ררכו) מהם ק' אמה דקומת אדה"ר. | |
קאת שם עוף טמא ומאוס עד להקאה, וע"כ נק' קאת. וה"ס יקאת עמים, וקלי' זו נמשכת מבחי"ד ואין לה ביטול עד כי יבא שילה ולו יקהת עמים. | |
קב חדשסד) קב חדש: | |
קב חרוביןסה) קב חרובין: | |
קב טהורסו) קב טהור: | |
קב ישןסז) קב ישן: | |
קב שאינו כ"כ טהורסח) קב שאינו כ"כ טהור: | |
קבועיםמז) קבועים: | |
קבלה, השפעההמקבל מחויב להמציא כלים היותר זכים וכו', (ע"ע עליה וירידה ). והמשפיע ממציא לתחתון מבחי' היותר גס ועב (שם). | |
קדושא הנתוספה ע"ש שעה ה'רכז) מהי קדושא הנתוספה ע"ש שעה ה'. | |
קדלאק) קדלא: | |
קדמון לכל הקדומיםפירושו שורש לכל השרשים. | |
קדש קדשיםפו) קדש קדשים (ח"ג פ"ז אות ז'): | |
קהת הוא מלשון הקהה את שיניו, בסו"ה שיני רשעים שברת. וסוד השנים ה"ס כח הפועל להאוכל, בסוד מהאוכל יצא מאכל, ובסוד אריה דאכיל קורבנין. ובזה תבין אל תקרי שברת אלא שרבבת, כי עוג הרשעעקר טורא בן ג' פרסי, אמר אזרקיני' על מחנה ישראל שהם ג' פרסאות. שה"ס שפחה כי תירש גבירתה שהתחתונה תלתה קלקלתה בעליונה, (בסוד אכלה ומחתה פיה ואמרה לא פעלתי און) ואז רברב הקבה את שכניו, אחד ננעץ בקדם ההר ואחד לאחורי ההר ולא יכול להזיזו ממקומו, ובא משה שגבהו עשרה אמות וקפץ עשרה אמות ונטל חרב בת עשר אמות והגיע לקרסוליו והרגו.( ברכות נד והבן זה כי מתוך שן בהמות שלו דבחי"ד עלתה למעלה אל הקודש, נבחן ששם עמדו רגליו וקרסוליו. ולפיכך משה עצמו שהיה בעשרה התחתונים ( ממקוה"נ ולמטה ) נטל חרב דאאב"ח ובזה קפץ עשר אמות דאומ"צ, בסוד חרב להויה מלאה דם, וע"כ ירש גם עשרה האלו בסוד מלך אסור ברהטים, וקפץ עוד למעלה לכל"א בסוד הויה אור לי, ובזה נפל עוג הרשע שדוד כי קיצץ קרסוליו וראשו נפל מאליו, וכגון זה ה"ס הקהה את שיניו, כי אע"פ דיש לו שנים אינו יכול להזיק בסוד אאב"ח הוי אור לי, ושוב אינו יכול לנבוח עוד, כי אלמלא היה שם באומ"צ לא היה נגאל במקוה"נ, ונשאר בחושך מצרים ששמה נקברו הרשעים האלו שלא היו כדאים לצאת ממצרים. | |
קוקו (תע"ס ח"א פ"ב או"פ א'): מורה שיש בו הבחן מעלה ומטה מה שלא היה מקודם לו, גם מורה, שהארתו מועטת מאד בערך הקודם. | |
קוס) קו (ח"ב פ"א או"פ ב'): עשר ספירות של כלים דיושר, מבחינת כלים שלהן נקראות צנור, ומבחינת האור הנמצא בהן נקראות קו. ורק עשר ספירות דעולם אדם קדמון מכונות בשם קו אחד, משא"כ עולם האצילות יש בעשר ספירות שבו ג' קוין. | |
קויורה שיש בו התחלה ויש בו אחרית ותכלית. | |
קו א'בפרצופי א"ק אין שם זולת כלי א' של המלכות וקו אחד, ומנקודים ואילך יש בכל פרצוף שלם ג' קוין. וקו אחד יורה בלי שיתופא, או בחי"ד ומדת הדין בלבד או בחי"ב ומדת הרחמים בלבד. וג' קוין יורה שיתוף מדה"ר דהיינו בחי"ב ובחי"ד מתוקנים יחדיו. | |
קודםפירושו גורם ושורש ועילה, אשר האחר, הוא נמשך הימנו ועלול הימנו. | |
קולקיח) מהו קול. | |
קולה"ס הרוח השורה בלב שעושה שם דפיקו, וה"ס שם הויה. | |
קולסודו מראש מקוה, שבסוד ההקדם המספיק של צלצלי שמע נשמע קול ה'. אכן קול הזה נתלבש בהבלים של משה. כלומר, אותם הבלים המרובים שנדחו ויצאו לחוץ ע"י שליפת הראש מתו, ורק אז שמע קול ה' בכח בסו"ה אל תקרב הלום, (עיין לקמן קול ודבור). | |
קול ודבור תבין מסו"ה משה ידבר והאלקים יעננו בקול, פי' בסו"ה וירא ה' כי סר לראות ויאמר לו משה משה. הרי לפניך ענין הסתכלות וירא הוי', וענין אמירת משה משה שה"ס דיבור. ונודע שאור הראיה מתלבש ובא בפנימית הפרצוף, וגם יוצא לחוץ ומתלבש באורות ההבלים היוצאים לחוץ, מאזן בחי"ב ומחוטם בחי"ג שה"ס הנחלים ההולכים למלאות הים, שה"ס קיבוץ כל הבלי הפרצוף היוצאים לבר מהפרצוף במקום הפה המכונה אתבסו"ה וירא אלקים אתוכו', שה"ס הבל הפה שמתקבצים בו כל הבלי.. והפרצוף המכונה מסך, ושם נעשה הכאת השפתיים זה על זה, והאו"ח שה"ס אור ההסתכלות הנדחה לאחוריו עולה ומלביש הע"ס ממטה למעלה וכו'. | |
קול ודיבורכל עוד שההארה בפנימיות הפרצוף, דהיינו בריאה בגרון נק' ההבל בשם קול, ובצאתו לבר מהפרצוף בסוד ה' מוצאות הפה מכונה דיבור, דהיינו שמוציא אותם בפה בחיתוך שפתיו ובחיתוך אותיות. | |
קולותסוד הבינה הם קולות הנשמעות באוזן, שת"ת ומלכות אינם ניזונים אלא מהקולות האלו ולא מסוד אכילה ושתיה, (ש"ד פ"ה ע"ח). וה"ס אכילה ושתיה פנימיות דיוה"כ. | |
קומה זקופהסא) קומה זקופה (ח"ב פ"ב או"פ ג'): בשעה שאורות דראש מלובשים בכלים של ראש, מכונה פרצוף "שקומתו זקופה". | |
קומה זקופהע"ע בעל קומה זקופה. | |
קומתם שוה: זלמ"ז ב' מיני ע"ס יוצאים בכל התפשטות ע"ס. הא' הם שקומתם שוה לזה, דהיינו באמצעות האו"ח המשוה קומת כל הספי' שוה בשוה, והוא מתוך שהמלכות נעשית ונתקנת בכח המסך ( ע"ע מסך ) למעיין נובע או"ח ממטה למעלה, א"כ נחשבת משום זה השורש שנק' כתר אל האו"ח, שע"כ השוה קומתה כקומת כתר. (וז"א דאו"ח הוא כמו חכמה דאו"י וכו' ) נמצא בזה שאין שום הבחן בשיעור קומה בין ספירה לספירה, כי בחי' מדרגה דמעלה מטה יצאה בשביל גילוי העביות בבחי"ד, שמשום זה נעשה ג"כ בחי' מעלה ומטה בג' בחי' הקודמים, דהיינו דכל בחי' היותר קרובה לגילוי עביות דבחי"ד נעשה יותר שפלה, והיותר רחוקה מגילוי עביות דבחי"ד נעשת יותר גבוהה וחשובה. דע"כ החכמה שהיא רחוקה יותר מכולם, נחשבת עליונה מכולם, והבינה לבחי"ב ששפלה למטה מהחכמה, והז"א לבחי"ג וע"כ הוא למטה מהבינה, כי הוא היותר קרוב לגילוי בחי"ד. אמנם עתה אשר בחי"ד עצמה שגרמה לכל זה עלתה מעלתה כמו כתר, א"כ ודאי אשר כל ההבחנות מספירות עליונות נתבטלו, וכולם כמו קומת כתר. | |
קוצי דשעריקא) קוצי דשערי: | |
קוצין נימין ושערותקב) קוצין נימין ושערות: | |
קטורת יורה קשר, התקשרות. ה"ס והריחו ביראת ה', ובסו"ה יראי ה' ברכו את השם. וגם ה"ס הנוק' דכתר, אלא רק בסוד הריחכי לית מחשבה תפיסא בי' כלל, ואיהו כתר ואיהו כתורת כמו קטורת, כ"ת מתחלפים בק"ט. | |
קטןעט) קטן: | |
קטנותפ) קטנות: | |
קטנותקיט) מהי קטנות. | |
קטרוג הירחקכ) מהו קטרוג הירח. | |
קידוש החודש קידוש החודש והשבת | |
קיום והעמדהקכה) מהו קיום והעמדה. | |
קיטע יוצא בקב שלוסט) קיטע יוצא בקב שלו: | |
קייםפירושו כמו מאומת, מלשון שטר מקויים. | |
קינוןפז) קינון עיין מלת מקננא. | |
קיסטא דחיותאצד) קיסטא דחיותא: | |
קיסטא דחייקלו) קיסטא דחיי: | |
קיצה משנתוקכא) מהו קיצה משנתו. | |
קיר. קורות ביתו כן נק' השכינה הק' מבחי' ההכנה לאור התכלית. ועי' זוהר שופטים (אות י"א ) מי מעיד על האדם קירות ביתו. מאי קירות ביתו אינון קירות לבו (קרירות הלב ), ויסב חזקיהו פניו אל הקירואוקמוה רבנן מקירות לבו. גרמין בנויין על מוחא דאיהי מיאועלייהו רמיז המקרה במים עליותיו. | |
קישוטיןהגוף דאלקים יורד לפעמים בבי"ע, ושם מתקשטתומתלבשת באותם הלבושים להתנאות בפני בעלה לומר ראה גדולים שגדלתי. (ע"ח ש"ה פ"ו). | |
קליפה דיצירהרל) מהי קליפה דיצירה. | |
קליפה דעשיהרלא) מהי קליפה דעשיה. | |
קליפותפח) קליפות (ח"ג פ"י אות ב'): | |
קליפות המה הכחות השולטים על בני האדם שלא יעיינו בכל דבר עד סופו אלא שיסתפקו במועט. דהיינו שדי להם הבנה של שטחיות קלושה, שנדמה כמו שקולף קליפה העליונה מהחכמה ומניח את העיקר. וע"כ לא יועיל שכל האדם להבין בעבדותו ית', כי העוונות משליטים עליהם כח הס"א הנ"ל, ולא יוכלו לעיין כל צרכם בהתורה והחכמה הקדושה וע"כ מורדים בו ית'. | |
קליפותקליפות דיצירה כסף ונחושת, קליפות דעשיה פרזלא וחספא ( ע"ח ), הקליפות שכנגד אצילות אינם שם רק בבי"ע. בכללות נבחנים הקליפות כלבוש לאצילות דהיינו מדרגה ג' הנק' מלבוש, כי האצילות עצמות, ובי"ע גוף, והקליפות מלבוש, (ע"ח ). בכללותלא יש יותר מג' מלבושים: אצילות מלבוש הא"ס, בי"ע מלבוש לא"ק, הקליפות מלבוש לאצילות. | |
קליפות גמורותפא) קליפות גמורות: | |
קליפות דאצילותרכח) מהן קליפות דאצילות. | |
קליפות דבריאהרכט) מהן קליפות דבריאה. | |
קליפות נוגהפב) קליפות נוגה: | |
קליפין כל החיצון לחבירו נבחן כמלביש וכקליפה על חבירו, אמנם קליפות הוא מיוחד לפרצופי הטומאה, והוא מלשון קליפות של פירות שאין בהם טעם ואוכל, ומקומם מחוץ לאלו המלבושים (דאצילות ) שהם בי"ע, (ע"ח ש"ג פ"ג). | |
קלקול ע"מ לתקןסג) קלקול ע"מ לתקן (ח"ד פ"ד אות ח'): | |
קם קימהה"ס המשכת אורות דג"ר כי הוא אז במלוא קומתו, משא"כ היושב בישיבה על הכסא הרי הוא חסר שליש קומתו, (ע"ע תחית המתים). | |
קמץקג) קמץ: | |
קמצא דלבושי' מיניה וביה ה"ס וקמץ הכהן וכו'. דהיינו הסיתום דתחית אומ"צ, אשר הלבוש אינה מבחי' קלי' וחיצוניותו, אלא בסוד עורו כבשרו דהיינו כלי שום קלי' כלל, ומ"מ הוא חשך ולא אור. וז"ס שאמר בע"ח בשער הכללים על נקודת הצמצום וז"ל: כשעלה ברצונו ית' וכו' האציל נקודה א/ הכלולה מיוד(*) ולא היה נראים וכו' גם אור וחיות נקודה זו יורדת מהמאציל בתוכם (בי"ס) ביחד, שהוא הכלי עם נשמתו כהדין קמצאדלבושיה מיניה וביה. | |
קפאוןקלז) קפאון: | |
קצבהסב) קצבה (ח"ב פ"א או"פ ע'): או"ח בשיעור מדתו עצמו, עושה "קצבה" על האור העליון, משום, שהאור אינו שורה בנאצל, זולת ע"י הלבשתו של או"ח. | |
קצבהה' בחי' של עביות נבחן במסך שבכלי מלכות, אשר כל מסך העב ביותר מעלה או"ח בשיעור קומה יותר גבוהה, כי עביות דבחי"ד מעלה או"ח וממשיך קומת כתר, ועביות דבחי"ג מעלה או"ח יותר קטן וממשיך רק לקומת חכמה, (ע"ע או"ח ). ונמצא דשעור של בחי' המסך שבהפרצוף, הוא הנותן קצבה לשיעור האורות שימצא בהפרצוף. | |
קצת דבקותפג) קצת דבקות: | |
קצת חיותצה) קצת חיות: | |
קצת שבירהפד) קצת שבירה: | |
קצת תיקוןפה) קצת תיקון: | |
קרובקרוב (תע"ס ח"א פ"א או"פ ג'): כל שצורתו קרובה ושוה יותר לחברו, נבחן לקרוב אליו ביותר. | |
קרובהוא ענין השואת הצורה | |
קרומא דאויראקד) קרומא דאוירא: | |
קרומא דמו"סעו) קרומא דמו"ס: | |
קרומות המוחיןע) קרומות המוחין: | |
קרעים מצאנו בנביאים ג' בחי' קריעה: | |
קרקעסג) קרקע (ח"ב פ"ב או"פ א'): מלכות של כל מדרגה או של עולם, מכונה בשם קרקע של עולם, או של מדרגה. | |
קרקעה"ס המסך המסיים לאותו העולם שהוא הקרקע לעצמו ובחי' הגג לעולם התחתון, כי מלכות דעליון נעשה לכתר לתחתון. | |
קרקפתא הוא הגלגלת הנק' כתר. | |
קשיותה"ע כח העיכוב הנמצא בכל מסך השולט שם מכח צמצום א', כלומר, שאור העליון נתעכב מלהאיר שם בסבת אותו כח העיכוב המפריע דרכו, (ע"ע מסך ), כי כן מדומה לנו כל דבר קשה, אשר נמצא בו התנגדות בתוקף מבלי תת לחבירו לבוא במשהו לתוך גבולו. ודבר רך מובן לנו שאינו מקפיד כ"כ לשמור על גבולו, כי מרשה לחברו לקחת מקום בתוך גבולו פחות או יותר, והבן. | |
קשרפו) קשר: | |
קשרע"ע התקשרות. | |
קשר בעקודים וכו' יוד אורות פנימיים ומקיפים מקושרים בתוך כלי א' ( מסך דבחי"ד ) (ע"ח ש"ו פ"ד). | |
קשר אמיץ(ש"ד פ"ב ע"ח ) המסן המתתקן בכלי מלכות דעליון דהיינו הפה של ראש שמעלה או"ח ממטה למעלה, מכונה קשר אמיץ. משום שמלכות הזאת הוא בחי' כתר אל התחתון, ונק' קשר על שם המסך המעלה או"ח ומקשר בזה את אור העליון להפרצוף. (ע"ע אור מורכב ) ונק' אמיץ, על היותו בחי' הכתר והשורש להתחתון. | |
קשר דתפילין של ראשקכו) מהו קשר דתפילין של ראש. | |
קשר הספירותעז) קשר הספירות: | |
קשת, ג' גוונים שבו א) חמר העץ עצמו שיש לו ב' קצוות מבחי"ד ובחי"ב. | |