מילון ערכים בקבלה
כולל פירוש המילות מתלמוד עשר הספירות (שזה תוכן הספר אבן ספיר) ואור הבהיר (מילון מושגים לספר עץ החיים עם הפירוש פנים מאירות ופנים מסבירות - המהדורה המוקדמת של תלמוד עשר הספירות).
Special | A | B | C | D | E | F | G | H | I | J | K | L | M | N | O | P | Q | R | S | T | U | V | W | X | Y | Z | ALL
ע |
---|
עזקא דכיאעה) עזקא דכיא: | |
עזקא דכליל כל עזקיןעו) עזקא דכליל כל עזקין: | |
עזקא רבהעז) עזקא רבה: | |
עטרא דגבורהקז) מהי עטרא דגבורה. | |
עטרא דחסדקח) מהי עטרא דחסד. | |
עי"מ דחיצונית ז"אקא) מהם עי"מ דחיצונית ז"א. | |
עי"מ דפנימיות ז"אקב) מהם עי"מ דפנימיות ז"א. | |
עיבוי בהאחוריםעא) עיבוי בהאחורים: | |
עיבורמב) עיבור: | |
עיבור א'פג) עיבור א': | |
עיבור א'ע) עיבור א': | |
עיבור א'קיח) עיבור א': | |
עיבור א' וב'קט) מהם עיבור א' וב'. | |
עיבור ב'פד) עיבור ב': | |
עיבור ב'קיט) עיבור ב': | |
עיבור ג'קכ) עיבור ג': | |
עיבור ג'קי) מהו עיבור ג'. | |
עיבור ג' דפנימיותקג) מהו עיבור ג' דפנימיות. | |
עיבור ט' וז' חודשפה) עיבור ט' וז' חודש: | |
עיבור י"ב וט' חודשפו) עיבור י"ב וט' חודש: | |
עיבורה של עירקצט) מהי עיבורה של עיר. | |
עיגוליםהע"ס נבחנים על ב' בחי': עיגולים ויושר, כי בטרם שיצאו הע"ס דיושר ברת"ס שהם כעין קו המושג ומוגבל מב' קצותיו מראש ומסוף, יצאו מקודם הע"ס דעגולים שאינם מוגבלים מראשם אלא מתוכיותם בלבד, וע"כ המרכז הוא נקודת הסוף ובחי' המלכות המסיימת שבהם, (ע"ע סוף ) אבל הבחנות של ראש ותוך אין בהם, (ע"ע עליה וירידה ). | |
עיטרא דגבורהפז) עיטרא דגבורה: | |
עיטרא דחסדיםפח) עיטרא דחסדים: | |
עין אוזן(עי' זוהר פנחס אות תת"מ ) איהי אתקריאת עין מסטרא דימינא, הנה עין הוי' אל יראיו. ואתקריאת אזן מסטרא דשמאלא, הטה אלי אזנך ושמע עש"ה. ובאדרא אמרו, דעינים דא"א, איקרי עין ה' אל יראיו, דעין שמאלא אתהדרא לימינא וע"כ המה עין חד, והכונה על השכינה הק' שה"ס יראת שמים, ובסוד האו"ח ממעלה למטה תוך מקוה, היא עצמה סוד עין ה', שהזדונות נהפכו לזכיות, משא"כ בז"א ה"ס עיני ה' משוטטות בכל, דהיינו בסוד שכר ועונש שהמה ב' עינים יו"ש. | |
עיני לאה רכותלאה ה"ס אימא עי' דהיינו בינה, ומתחילה הי' חו"ב בבחי' אב"א בסוד ינ דצדי, שהפכה פניה מהחכמה מטעם שאין שם אור דחסדים, ולפיכך העינים דלאה שה"ס חכמה המה רכות שחושקים אחר אור דחסדים, (ע"ע דשד"ד). | |
עיניםעו) עינים (ח"ג פי"א אות ו'): | |
עיניםעינים ואח"פ ה"ס רשר"ד וד' אותיות הויות, שהעינים הוא יוד חכמה, שמיעה ה' עילאה בינה, ריחא ו' ז"א, דיבור ה"ת מלכות (ע"ח ש"ד פ"א) ע"ע עינים אוזן. | |
עינים (ע"ע אזן וע"ע רשר"ד ) הוא ספירת החכמה של ראש המכונה כן, שכח"ב זו"ן דראש מכונים גו"ע ואח"פ. וענין ב' עינים ימין ושמאל הנה תיקון זה נעשה בזמן צמצום ב', שעלתה המלכות ונכללה בכל ספירה וספירה עד החכמה ונעשה משום זה בחי' צד שמאל בכל ספירה, שמזה נמשכו כל הכפולות העינים האזנים ב' נקבי החוטם ידים ורגלים, שמשורשם הם ספירה אחת אלא שנחלקו לימין ושמאל מכח התכללות המלכות בהם. | |
עיקר האור ושרשור) מהו עיקר האור ושרשו. | |
עיקראמה)עיקרא: | |
עיררא) מהי עיר. | |
עכירו דמייןקכב) עכירו דמיין: | |
עכירת הדםקכא) עכירת הדם: | |
עלה התעלותהיא ענין הסתלקות ממקום שהיה בו לענין אחר. עד"מ, כשעלה ברצונו ית' לברוא את העולם כדי להיטיב וכו', המובן הוא שסילק רצונו מבחי"ד שה"ס גדלות הרצון הנוהג בעולם א"ס ב"ה, והעלהו לבחי' רצון של ג' בחי' הראשונות אשך מיעוט רצון הזה מכונה בשם צמצום, כמ"ש באורך בפמ"ס ענף א' עש"ה, וכן תשכיל בכל המקומות שנמצא עלה או התעלות, שהוא בחי' הסתלקות מהענין שהיה בו לענין אחר, וכן בלשון הזוהר סליק ברעותא וזכור זה. (עי' לקמן עליה וירידה), | |
עלה שוב לא ירדע"ע נה"י דס"ג שעלו שוב לא ירדו. | |
עליה בלי מעשה התחתוניםרב) מהי עליה בלי מעשה התחתונים. | |
עליה דמוסף שבתרו) מהי עליה דמוסף שבת. | |
עליה דמנחת שבתרז) מהי עליה דמנחת שבת. | |
עליה וירידהעי' לעיל אות ה' בערך: הארה דרך עליה. | |
עליה וירידה דבר זה מחויב בכל מדרגה של קדושה. ויש כאן ענין עמוק אשר הקבלה מוקדמת השפעה, כי בשעה שהתחתון מקבל את אור עליון אין האור פועל בו עוד, ונדמה כמו שהעליון עדיין לא נתעורר להשפיע אליו, אלא אח"כ בפעם ב' נתעורר בו אותו האור שקבל מכבר, ומראה ומגלה את כח ההשפעה האצור בו בכל שלימותו ותפארתו. ולפיכך נבחן כאן ב' דברים, שהם דבר הקבלה שנגמר לגמרי בפעם הראשון כנ"ל, ושנית דבר ההשפעה שהיתה נעלמת לגמרי בהתחתון עד שהגיע זמנו בפעם השניה כנ"ל. וכללא הוא שכל המקבלמחוייב לקבל בדבר היותר זךשבתוכו, וכל המשפיעדרכו להשפיע רק בדבר היותר גס ויותר עבשבאפשרותו, כדהאר"י ז"ל. ולפיכך ענין הקבלה מכונה בשם עליה שפירושו זכות וחשיבותכי המקבל מחוייב אז להזדמן לפני אור העליון בכלים היותר זכים שבאפשרותו, דאם לא כן אינו מוכשר לקבלה ולא כלום כאמור. אמנם ענין ההשפעה מכונה בשם ירידה: שפירושו גסות ועביות. כי המשפיע דרכו לשמש אז בבחינות הגסות והעבות מאד המצויים באפשרותו, ולא עוד אלא שההשפעה מתקטנת במיעוט העביות והיא מתגדלת בריבוי העביות, וע"כ נק' כל ההשפעה בשם ירידהוז"ס וירדה' לראות את העיר ואת המגדל וכו' וז"ס וירד ה' על הר סיני וכוי וז"ס ומשה עלה אל האלקים. | |
עליה מאליורג) מהי עליה מאליו. | |
עליוןעליון (תע"ס ח"א פ"ב או"פ ג'): היינו החשוב יותר. | |
עליוןאין לך מדרגה עליונה שלא יהיה בה ע"ס, מטעם שכל עליון נבחן לבחי' ראשביחס התחתון שהוא בחי' גוף בערך לעליון. והטעם הוא, כי כל עליון הוא זכר כלפי התחתון ובחי' משפיע, ומקורו נמשך מראש מקוה וראש יש בו ע"ס (ע"ע רת"ס ), וא"כ בהכרח שיש בכל עליון ע"ס, אכן התחתון נבחן תמיד כלפי עליון בבחי' גוף, שמקורו נמשך מתוך מקוה, וע"כ בשעת קטנות שחסרים לו הכלים התחתונים בינה וזו"ן ואין בו אלא הכלים דכתר וחכמה באורות דרוח ונפש, א"כ הוא חסר ג"ר. | |
עליון ותחתוןנה) עליון ותחתון (ח"ב הסת"פ ב/פ"ו): ב' הבחנות עקריות יש לנו להבחין בכל פרצוף, שהן, בחינת כלי המשכת שפע שבו, ובחינת כלי קבלת שפע שבו. והן הפכיות זו לזו מקצה אל הקצה, כי מדת גדלו של שפע תלויה במדת עביות של כלי המשכה, כי אור הגדול יותר שבפרצוף הנקרא יחידה, צריך לכלי המשכה העב יותר, דהיינו מבחי"ד שבבחי"ד. והיפוכו בחינת כלי קבלה, כי האור הגדול יותר הנקרא יחידה אינו מתלבש זולת בכלי הזך יותר. ולפיכך, כשאנו מבחינים כלי המשכת השפע, אנו מבחינים אותם תחת השמות פנימיות וחיצוניות, וכל כלי הפנימי יותר הוא עב יותר, וממשיך קומה גדולה ביותר כנ"ל, וכל החיצון יותר הוא זך יותר, וממשיך קומה קטנה ביותר. וכשאנו מבחינים בחינת כלי קבלת האורות שבפרצוף, אנו מכנים אותם בשמות "עליון ותחתון", אשר כל העליון יותר הוא זך יותר, ומלובשת בו קומה גדולה ביותר, וכל התחתון יותר, הוא עב יותר, ומלובשת בו קומה קטנה ביותר. | |
עליון ותחתון מראה שיעור העלםדאורות העליון מהתחתון, בהיפך מפנימיות וחיצוניות שמראים לנו שיעור הגילוימאורות העליון בתחתון. (ע"ע פנימיות וחיצוניות עי' לקמן: עולם ופרצופין) | |
עליונים דכלים נגדלים תחלהקכג) עליונים דכלים נגדלים תחלה: | |
עליות האורותנג) עליות האורות (ח"ד פ"ב סעיף ד'): | |
עליית נה"י לחג"ת חג"ת ה"ס כח"ב עצמו בשיעור שמויפעים אחרי הגלות הבינה. | |