מילון ערכים בקבלה
כולל פירוש המילות מתלמוד עשר הספירות (שזה תוכן הספר אבן ספיר) ואור הבהיר (מילון מושגים לספר עץ החיים עם הפירוש פנים מאירות ופנים מסבירות - המהדורה המוקדמת של תלמוד עשר הספירות).
מיוחד | א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | כ | ל | מ | נ | ס | ע | פ | צ | ק | ר | ש | ת | הכל
א |
---|
אחורים דאבאח) אחורים דאבא: | |
אחורים דאהיהז) אחורים דאהיה: | |
אחורים דאותיותב) מהם אחורים דאותיות. | |
אחורים דבינה עלאהב) אחורים דבינה עלאה: | |
אחורים דג"ר דעליוןג) אחורים דג"ר דעליון: | |
אחורים דו"ק דעליוןד) אחורים דו"ק דעליון: | |
אחורים דחיצוניות דעיבורג) מהם אחורים דחיצוניות דעיבור. | |
אחורים דמספרד) מהם אחורים דמספר. | |
אחורים דתבונהה) אחורים דתבונה: | |
אחורים של כתרי) אחורים של כתר (ח"ד פ"ג סעיף ו'): | |
אחורים שלמים דנוקבאיב) אחורים שלמים דנוקבא: | |
אחיזהיג) אחיזה: | |
אחיזת כלים זב"זג) אחיזת כלים זב"ז: | |
אחסנתא דאו"אי) מהי אחסנתא דאו"א. | |
אחר כךח) אח"כ (תע"ס ח"א הסת"פ ל"ד): | |
איכותהוא ערכו של הפרצוף ע"פ האור שבו.וכמות הוא ערכו של הפרצוף ע"פ הכלים שבו. | |
איכות המקוםטז) מהו איכות המקום. | |
אילנא זעיראיח) מהו אילנא זעירא. | |
אילנא רברבאיז) מהו אילנא רברבא. | |
איןה) אין: | |
אין בינה אין דעתיב) מהו אין בינה אין דעת. | |
אין דעת אין בינהיא) מהו אין דעת אין בינה. | |
איש ואשהעיקר שמות האלו הם ע"ש היסודות, כמ"ש ז"ל איש ואשה שכינה שרויה ביביהם נתחממו נעשו אש ואש כי פרח י"ה מהם, וסוד י"ה י' דאיש ה' דאשה:ה"ס עליון ותחתון דראש מקוה, בסו"ה ויאמר משה משה, בשלף חלק העצמות מהתחתון כי כרעא דה' בחסרה ונחקקהעד שנפלה ונרחקה מגגדה' , ואותו חלק שנחקק ובחסר מרגל השמאלי דה' נקרא בשם י' : | |
אכילה ושתיהסוד הבינה ה"ס קולות הנשמעות באזן, שאין זו"ן מלכות ות"ת ניזונין אלא מסוד קולות, ולא מסוד אכילה ושתיה. (ש"ד פ"ה ע"ח). | |
אכסדראין ואדריןח) אכסדראין ואדרין: | |
אל מימינא ומ"י בשמאלא ה' באמצעט) א) אל מימינא ומ"י בשמאלא ה' באמצע: | |
אלהים אחרים שבין הדבקיםכב) מהם אלהים אחרים שבין הדבקים. | |
אלהים בפשוטי) אלהים בפשוט: | |
אלכסון: י"ב גבולי אלכסונא הענין שזה הראש עם ז' נוקבין שנק' בגד כפרת בדגש ורפה, הא"ס ראש דמ"ה הנק' ישסו"ת, אשר מתחתיו אפרם פרסא באלכסונא בסוד כל אמתא בריבוע (בחי"ד) אמתא וב' חומשא באלכסונא, דהיינו דגש בחי"ד חומש א', ורפה בחי"ב חומש ב', שהם נכללים יחד בסוד ה'. | |
אלכסונים שבהיסודוגם ביסוד יש י"ב גבולי אלכסון, כי כל מה שיש בת"ת צריך שיתרשם ביסוד, בסאד ואלה תולדות יעקב יוסף, ובסוד וקרא זה אל זה זה בגי' י"ב, דהיינו י"ב גבולי אלכסון דת"ת, בי"ב גבולי אלכסון שביסוד שנקרא י"ב מזלות: כי ז' כוכבי לכת ה"ס ז"ת הנכללים ביסוד מפאת עצמם ,ומצד י"ב גבולי אלכסון שבהם ה"ס י"ב מזלות, וענין י"ב גבולי אלכסון שביסוד הוא בגדלות, שחג"ת דז"א נעשו לחב"ד, שנמצא הפרסא מתחת החג"ת דז"א, ואז יורדים הי"ב גבולי אלכסון לנה"י דז"א עצמו, שבחג"ת המה אז בבחי' ז' הכפולות בג"ד כפור"ת כנ"ל בסוד ישסו"ת. | |
אלם מאלקיםיד) אלם מאלקים: | |
אלףצורתה ל"ב י"ו למעלה י"ו למט כזה א שה"ס ל"ב שינים, וכללותם ה"ס ל"ג וז"ש בספר הבהיר כי אזן צורת אלף. (ש"ד פ"א ע"ה). | |
אלף עלמין דחתימין בעזקאו) אלף עלמין דחתימין בעזקא: | |
אלפים אמה תחום שבתכג) מהם אלפים אמה תחום שבת. | |
אלפיןא) אלפין ( דף שנ " ג אות נ " ו ובאו " פ ד " ה ביודין ) : | |
אלקים במילוי אלפיןיב) אלקים במילוי אלפין: | |
אלקים במילוי ההיןיג) אלקים במילוי ההין: | |
אלקים במילוי יו"דיא) אלקים במילוי יו"ד: | |
אם הבניםה) אם הבנים: | |
אם הבניםכד) מהי אם הבנים. | |
אם, אומות, לאוםובדך רמז אפשר לפרש כי הוא מלשון און, בסו"ה כחי וראשית אוני, ובן אוני, וכהן און, אשר המם מתחלף בנון והוא אום, וא' מתחלף בעין, והוא עון פלילי שה"ס עין רעה. ויש עיןטובה: וה"ס עין שרים, וז"ס שאמרו שאין האומה נופלת עד שמפיל הקב"ה את השר שלה מתחילה, וכמ"ש שהפיל את השר של מצרים לים. | |
אמ"ש בג"ד כפר"תה"ס ע"ס דראש. אמנם בסוד התחלקות המדרגה בגו"ע ואח"פ, דהיינו ג"ר וו"ק דראש, שג"ר בגלגלתא, ובז"ת דראש נתכללה המלכות בכל אחד מהם, ונעשו הז"ת דראש לכפולות בי עינים בי אודנין בי נוקבי דפרדשקי ופה (לקוק ודיבור) וחג"ת דראש הא"ס נג"דונה"ים דראש ה"ס כפר"ת. | |
אמא היא פרצוף ג' מה"פ, שהוא פרצוף בינה שבה מלובש אור דנשמה. ונק' ג"כ בשם הויה במילוי יודין וא', כזה: יוד הי ואו הי שבגי' ס''ג. ונק' ג"כ ישסו"ת. (ע"ע ישסו"ת) | |
אמא אםמלשין אומנתומגדלת, כי עיקר הטפה בא מאבא ואמא, אומנת ומגדלת את הספה ומחלקת אותה לחלקים ואברים וגידים ובשר ועור, וכל המלאכה והרביה הזאת היא רק מאמא, אשר אבא נתן לה רק טפה קטנה ובאומנותה ציירה אותה עד לאדם שלם, ועל;אומנות הזאת נק' אם ואמא. | |
אמא זו"ן שבבריאה דקליפותכה) מהם אמא זו"ן שבבריאה דקליפות. | |
אמא מיוחסת לז"אולא אבא, והטעם משום דבחי"ג לא אבדה רשימתה אלא בהזדככות גופא דע"ב, ובע"ב עצמו אין שינוי דאין העדר ברוחני, אלא כלפי השגת הס"ג נעשה השינויים דהסתלקות דע"ב, וא"כ כלי ריקנית דז"א דהיינו בחי"ג נתלית בס"ג דוקא, שהיא שורש אמא, וע"כ האמא מתיחסת לז"א כאמור. אמנם המלכות יש לה שורש גבוה יותר, כי מתיחסת לאבא לע"ב כנ"ל. | |
אמא תתאהי) אמא תתאה (ח"ג פ"ד אות ז') : | |
אמצעה"ס בחי"ד, בבחי' המסךהמזדווגבהכאההמכונה ג"כ נקודהאמצעית. והוא נק' כן מטעם הכלל אשר אותו הכמות שהאו"ח משפיע מהמסך ולמעלה הוא מתפשטג"כ מהאו"ח ולמטה. הנה נמצא משום זה אשר הנקודה שה"ס מקום המסך נמצא באמצעיתהאורממש. למשל, אם האו"ח עולה עד הכתר הריהו מתפשט ממסך ולמטה ג"כ בע"ס שלימות עד הכתר, וא"כ נמצאים ע"ס ממסך ולמעלה וכן ע"ס ממסך ולמטה. ואם האו"ח עולה רק עד החכמה הנה כמו כן מתפשט ממסך ולמסה ג"כ רק בט"ס, וכן תמיד. באופן אשר הנקודה והמסך מחויבים תמיד להיות באמצעית האור. | |
אמצע אור א"ס ב"ה(עי' לעיל <אמצע>) וביתר ביאור צריך להבחין בכל אצילות חדש ב' יחסים, דהיינו יחם הנאצלכלפי עצמו ויחסוכלפי המאציל. וכנגדו עוד ב' יחסים במאצילו, דהיינו יחס המאציל לעצמו ויחסו כלפי הנאצל ממנו, באופן שהם יחסיםשתיםשהםארבע. | |