מילון ערכים בקבלה
כולל פירוש המילות מתלמוד עשר הספירות (שזה תוכן הספר אבן ספיר) ואור הבהיר (מילון מושגים לספר עץ החיים עם הפירוש פנים מאירות ופנים מסבירות - המהדורה המוקדמת של תלמוד עשר הספירות).
מיוחד | א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | כ | ל | מ | נ | ס | ע | פ | צ | ק | ר | ש | ת | הכל
א |
---|
אור עקרי השורשייד) מהו אור עקרי השורשי. | |
אור פנימיה) אור פנימי (ח"ב פ"א או"פ מ'): הוא האור המלובש בכלי. | |
אור פשוטד) אור פשוט (תע"ס או"פ ח"א פ"א ל'): | |
אור רשימהז) אור רשימה (ח"ד פ"ג סעיף ב'): | |
אור שאינו עצמותיב) מהו אור שאינו עצמות. | |
אור של תולדהה) אור שלתולדה (ח"ג פ"ח אות ט') : | |
אור של תולדהטו) מהו אור של תולדה. | |
אורות דחוקיםה) מהם אורות דחוקים. | |
אורות המצחהוא בחי' עולם האצילות אחר שנתקן. | |
אורות זכריםג) אורות זכרים: | |
אורות כפוליםד) מהם אורות כפולים. | |
אורות ניצוצין וכליםא) אורות ניצוצין וכלים: | |
אורות נעלמיםהוא בחי' עצמות ורוחניות המתלבש תוך הכלים, שהאורות נבחנים כמו נעלמים באותם הכלים והמלבושים. | |
אורות עליהד) אורות עליה: | |
אורות קדמו לכליםהיינו בהסת"א, דע"כ מכונה ע"ס דראש ושרשי כלים, ולא כלים גמורים. והטעם הוא, (כמ"ש בערך: מסך, משה) כי בהסת"א עיקר הגילוי והשליטה הוא רק לאו"י, וחשיבות מעלת האו"ח עדיין לא נודע שם, ואדרבא שמורגש שם להפכי מהאור ומונע בסוד החזרת האו''י לשרשו, ולפי זה אין בו מבחי' כלים ולא כלום, כי כלי ה"ס קבלת האור או הלבשתו, אמנם ודאי שענין ההבלטה שבעביות דהיינו המסך בסוד החזרת האור לשורשו, בהכרח שהוא השורש לכלי קבלה הבאים בסוד אור החוזר לשורשו בעת הסת''ב כמו גיטו וידו באים כאחד עש"ה. (ע"ע עקודים) (ע''ע כלים קדמו לאורות). | |
אורות ראשניםא) אורות ראשנים : | |
אורות שעלוב) אורות שעלו: | |
אורות תחתונים נכנסים תחלהו) אורות תחתונים נכנסים תחלה: | |
אורחא דפלגותא דשעריג) אורחא דפלגותא דשערי: | |
אורחין רחביןט) מהם אורחין רחבין. | |
אורךו) אורך (ח"ב פ"ב או"פ אות ד' ד"ה היינו): המרחק שבין ב' הקצוות שבמדרגה, כלומר, מבחינה הזכה יותר, עד לבחינה העבה יותר, מכונה בשם "אורך", כי כן הוא גם אורך המדומה הגשמי, שרומז על השטח שבין קצהו העליון לקצהו התחתון. | |
אותיותח) אותיות (ה"ד פ"ג אות י"א): | |
אותיותב) אותיות: עי' לעיל בתשובה א' (א' שבואו דס"ג). | |
אותיותה) אותיות: | |
אותיותהאותיות ה"ס שם ב"ן (ע"ח ש"ד פ"ה) וה''ס הכלים שבע"ס, כי הלבן שבס"ת ה"ס ה"ס האור, והשחור ה"ס הכלים. (עיין בפתיחה לפמ"ס ד"ה וז"ס). | |
אותיות השם בן ד'הנה כל הכ"ז אותיות אלפא ביתא מרמזים על יסודות אשר עליהם נבנו כל העולמות. ומילואם ומרכזם דכל הכ''ז היסודות מרומזים בי"הו"חאותיות השם ית'. דהיינו יסודות דחיסודותכמו אמצעיתא דאמצעיתא, כי המה ב' הקוטביםדיסודות זו"נהכוללים הכל, ומתחילה נבאר סוד אות ראשון: | |
אותיות כ"בא"ש ה"ס ג"ע, ובמ"ה החדש גלגלתא לבדה שה"ס כתר וג"ר. בג"ד כפרת ה"ס ז' נוקבין דראש וסוד אח"פ שלמעלה מפרסא, שיש פה בחי' (רשימו) ה"ת, וי"ב אותיות הפשוטות ה"ס ז"ת דז"א שמתחת הפרסא, ובגדלות דז"א ה"ס י"ב מזלות שביסוד (ע"ע אמ"ש, וי"ב גבולי אלכסון). | |
אותיות מאבא ותגין מאמאנודע שחומרהולד ועצמותיו ואבריו הרמ"ח כלם מאבא. שה"ס הלובן שבו שכ"ז נמשך מספה דאבא, לובן שבלבנון, שה"ס האותיות עם הבלי דגרמי שלהם (ע"ע נהורא דקיק) בלבד בלי נפש, והצורהשל הולד שה"ס הנפש שנק' דם, שה"ס התגין, (רשימו דטעמים) הוא בא ע"י אמא, שע"י שהיתו ברחם אמא הוא מקבל הימנה את הנפש, אשר ה"ס הדם הוא הנפש, טפת אודם דאמה שממנה הגידין והדם והשחור שבעין, ואז מצטייר החומר דאבא בסוד אותיות גמורות לבית קבול. | |
אותיות מחוברותז) אותיות מחוברות (ח"ג פט"ו אות ') : | |
אותיות נפרדותו) אותיות נפרדות (ח"ג פט"ו אות ד') : | |
אזדכך וסתיםד) אזדכך וסתים: | |
אזןח) אזן (ח"ג פי"ב אות ז') : | |
אח"פ במקומםג ) אח"פ במקומם: ג' התיקונים הראשונים מי"ג תיקוני דיקנא, נקראים אח"פ במקומם, שפירושם שלא יצאו מבחינת ראש, והם בחינות הגו"ע דראש של הדיקנא. ומה שמכונים בשם אח"פ הוא רק בערך הראש דס"ג. (ת"ט אות כ') | |
אחדי) אחד (תע"ס ח"א פ"ב או"פ א'): | |
אחד בשתוףג) אחד בשתוף: | |
אחורט) אחור (ח"ג פט"ו אות ו') : | |
אחורא) אחור ( דף ש " ד אות ט " ו ובאו " פ שם ): | |
אחורא) מהו אחור | |
אחור(ע"ע פו"א, אחור אחורים עש"ה), ושורש הדבר תמצא ברו"ת דמקו"ה בסו"ה אחור וקדם צרתני ותשת עלי כפכה, כי בראשנצטייר האחור ובתוךנצטייר הפניםבסו"ה ונתתי פני באיש ההוא וכו', והם כמו מכחישים זא"ז, כי העומד באחור לא יראה לו כלום מחלק הקדמי, וע"כ הוא מכחישו. וכן העומד מול הפנים לא יראה לו כלום מחלק האחורי, וע"כ הוא מכחיש מציאותו, אמנם אינו ח"ו כן אלא שניהם אחד ממש, בסוד אחור ופנים, וזס"ה וראית את אחורי ופני לא יראו. | |
אחור באחורפירוש, כשהאור העליון משפיע בהתחתון הרי האור דבוק ומקושר בבחי' העביות שבהמקבל, כי משם סוד ההכאה והאו"ח המקשר והמלביש להאור. אמנם כשהאור עזוב מהכלי, דהיינו כמו בסוד הזדככות, הרי העליון הרוצה להשפיע נמצא פניו אל עביות, אמנם התחתון כשעוסק בסוד הזדככות הרי פניו אל היותר זך, דהיינו בהיפך מהעליון, באופן שיש הפכיותמהמשפיעאלהמקבל, אשר המשפיע נמצא שפונה אל הבחי' היותר עב שנמצא בהמקבל והיפוכו המקבל שפונה פניו אל הבחי' היותר זך שבו, ומצב הזה נק' אחור באחור, כלומר הפכיותמקצהאלהקצה (ע"ע ב' מרחקים). | |
אחורי ז"או) אחורי ז"א: | |
אחורי נוקבאז) אחורי נוקבא: | |
אחוריהם למטהמדרגות הנאצלים מאותו בחי' זווגדהכאהעלהמסךבשעה שהמסך מתחיל להזדכך ולהתמעט (ע"ע אור הנקודות והויה בריבוע) נבחנים האורות שאין פניהםלנאצליםהאלו, אלא פניהםלמאציל. כלומר שהמה פונים להסתלק ולעלות לשורש. ואע"פ שהמה מאירים לנאצל, מ"מ הרי זווג הזה נעשה מאליו, כלומר במשך זמן של הסתלקות ואינם עומדים להתקיים באותו נאצל, כמ''ש בהויה בריבוע. (ע"ח ש"ו פ"ה). | |
אחוריהם לנאצליםע"ע אחריהם למטה | |
אחוריים דאו"אט) אחוריים דאו"א: | |
אחוריים דאמא שנפלוי) אחוריים דאמא שנפלו: | |
אחוריים שלמים דז"איא) אחוריים שלמים דז"א: | |
אחוריםט) אחורים (ח"ד פ"ג סעיף ו'): | |
אחוריםנמשך מסו"ה וראית את אחורי ופנילאיראו, כי לא יראני האדם וחי, שה"ס ספי' הנצחבשעהשההודנכללונטמן בו והיה לאחד, ותבינהו בסוד ז"א שהוא ז"ת חסר ג"ר, אשר | |