מילון ערכים בקבלה
כולל פירוש המילות מתלמוד עשר הספירות (שזה תוכן הספר אבן ספיר) ואור הבהיר (מילון מושגים לספר עץ החיים עם הפירוש פנים מאירות ופנים מסבירות - המהדורה המוקדמת של תלמוד עשר הספירות).
מיוחד | א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | כ | ל | מ | נ | ס | ע | פ | צ | ק | ר | ש | ת | הכל
א |
---|
אודםא) אודם: | |
אודם שבהולדה) אודם שבהולד: | |
אוירב) אויר: | |
אויר ריקניז)אויר ריקני (תע"ס ח"א או"פ פ"א ה'): | |
אוירא דכיאב) אוירא דכיא: | |
אוירא דכיאא) אוירא דכיא: | |
אוירא שעל מו"סב) אוירא שעל מו"ס: | |
אורא) אור (תע"ס ח"א הסת"פ אות י"ח): | |
אור אצילותה) מהו אור אצילות. | |
אור בריאהו) מהו אור בריאה. | |
אור דחסדיםו) אור דחסדים (תע"ס ח"א או"פ פ"א ה'): | |
אור דק וחלשא) אור דק וחלש ( דף שי " ג אות כ " ט ובאו " פ שם ): | |
אור הבא דרך חזרהג) אור הבא דרך חזרה (ח"ד פ"ג סעיף ב') : | |
אור הבא דרך שערותב) מהו אור הבא דרך שערות. | |
אור ההבלהיא בחי' אור העב שמתהוה באור העליון בדרך התפשטותו, (כמ"ש בע"ח שער מ''ז פ"א) שהוא השורש להויות הכלים, ועביות הזאת מתחלת באזן דהיינו בחי"ב, ובחוטם מתעבה ביותר דהיינו לבחי"ג, וסופה של העביות וההבל הזה הוא בפה, דהיינו מלכות דראש המכונה בחי"ד, שבבחי"ד יורדים ומתקבצים גם העביות דאוזן חוטם, משום דכל הכחות שבעליונים מוכרחים להתקבץ בתחתון מהם. | |
אור החדשז) מהו אור החדש. | |
אור החיצוןאו"מ נק' לפעמים בשם אור החיצון, להיותו רחוק ובלתי דבוק בכלי, (ש"ב ע"ג בע"ח). | |
אור הטעמיםהיתפשטות הע"ס דאור ישר ואו"ח הראשונים של גוף המדרגה, דהיינו בזווג דהכאה על מסך דבח"ד , (ע"ע מסך) אשר האו"ח הזה הוא בתכלית גבהו וקומתו, דהיינו המשוה קומת כל ד' הבחי' חו"ב זו"ן בשוה עד הכתר, (ע"ע קומתם שוה) הוא המכונה אור הטעמים, (או הויה פשוטה) והוא אור הא' מן ד' בחי' אורות הנכללים בעקודים. | |
אור הישןח) מהו אור הישן. | |
אור המובחרא) אור המובחר ( דף שמ " ח אות נ ' ובאו " פ שם ): | |
אור המלכותד) אור המלכות (ח"ד פ"ד סעיף ל"ב): | |
אור המתמעטג) אור המתמעט (ח"ג ל"ד) : | |
אור הנקודותמקורו יוצא מהכאות הנוהגין מאו"פ לאו"מזה בזה, אשר האו"מ שה"ס המסך המעלה או"ח הולך ומזדכך מפאת האו"פ שהוא אור החכמה, עד שהמסך מזדכך לגמריוזווג דהכאה מתפרק כולו, משום שאין עתה שום הפכיות בין אור העליון אל המסך, ומתוך שנעלם זווג דהכאה בטל ונעלם האו"ח הנולד הימנו וממילא שנסתלק עמו יחד גם אור העצמות, שאי אפשר לו להתפשט בנאצל בלי התלבשות או"ח עליו, (ע"ע הכאות או"פ באו"מ זב"ז) וזה גורם להסתלקות הטעמים, דהיינו התפשטות הא' דגוף הפרצוף. אמנם הסתלקות הזה נבחן שהולך ומסתלק בסדר המדרגה, דהיינו לאט לאט על סדרם של ד' בחי' חו"ב זו"ן, אשר | |
אור הסתכלותהוא אור העליון המתפשט אל המסך שבכלי מלכות לזווג דהכאה, שאור הזה לפי עצמו נק' אור החכמה או אור העינים או ראיה. אמנם בסוד פעולות הזווג מכונה תמיד הסתכלות, על שם שמצינו בבת היענה שמולידה אפרוחים ע''י הסתכלות בביצים שלה מבלי שתשב עליהם, ועד"ז כאן התפשטות אור העינים על אור ההבלים שבמלכות, דהיינו לבחי' המסך המתוקן שם, מוליד אור חוזר, שאור ההסתכלות מוחזר לאחוריו, (ע''ע או"ח). | |
אור הסתכלותיש הבחן בין הראיה שה"ס פנימיות העיניםכלומר אור החכמהלפני עצמה, משא"כ ביציאתולחון מהפרצוף העליון לעשות זווג על המסך שבכלי מלכות, אז נק' האור הזה אור הסתכלות, שה"ס העביות הכלולה בראיהכלומר בחי"א. וז"ל הרב: לפי שאין בראות עינים הבל היוצאאלא הסתכלות לבד (בחי"א לא נק' הבל שהוא מתחיל מבחי' גילוי לפועל שה"ס בחי"ב) ע"כ אינו נעשה אלא הכלים. (ע"ח ש"ד פ"א עש"ה). | |
אור הסתלקותב) אור הסתלקות (ח"ג פט"ו אות ו') : | |
אור העליון אינו פוסק הנה כל הצמצום ראשון עם כל תוצאותיו המרובות המה רק מקרים שבנאצלים ונבראים, אמנם באורו ית', ודאי אין שום שינוי ותנועה נופל בו ח"ו כלל וכלל, הן בבחי' א"ס ב"ה שמטרם הצמצום והן כשמופיע בתחתונים שבתוך הצמצום והן בגמר התיקון. ואותם ד' הבחי' שבאור העליון שאנו מבחינים (ע"ע ד' בחי' דאו"י) אין זה אמור רק בבחי' התפשטותו לקבלת הנאצל, כלומר אשר הנאצלים העומדים לאחר הצמצום הם משיגים האורות בד' מיני התפעלויות האלו. | |
אור הפניםד) אור הפנים: | |
אור הראותה"ס אור החכמה בטרם צאתה לחוץ (ע"ע הבל) ואינה בחי' דין, משא"כ אור ההסתכלות המתפשט לזווגדהכאההוא בחי' דין (משום שחסרה ג"ר כלפי עליון) ומכ"ש הבלים היוצאים מאח"פ. (שם) | |
אור התגין או אור הרשימו מקורו יוצא תיכף באותו רגע שנזדכך המסך מבחי"ד. לקבל עביות דבחי"ג. ונמצא שהע"ס דהתפשטות א' המכונים אור הטעמים שהיו בהשואה א' בקומת כתר, נעלמו בבת אחת מן גוף הפרצוף עוד בטרם שיצאו הע"ס דזווג במסך דבחי"ג בקומת חכמה. | |
אור וכליב) אור וכלי (תע"ס ח"א או"פ ו'): | |
אור חוזרב) אור חוזר (ח"ב הסת"פ ע"ט): | |
אור חכמהה) אור חכמה (תע"ס או"פ ח"א פ"א נ'): | |
אור יוצא לחוץג) אור יוצא לחוץ: | |
אור ישרג) אור ישר (ח"ב הסת"פ צ"ד): הוא האור העליון הנמשך מא"ס ב"ה, ומושפע בפרצופים, שמאחר הצמצום ואילך. והוא מכונה כן, להורות, שאינו מושפע בכלים דעגולים, וכן בכל מדרגות שאין בהן כלום מעביות דבחי"ד, זולת בספירות דיושר בלבד, על פי הכלל, אשר משפיע אינו משפיע זולת בדבר העב יותר, שהוא העביות שבבחי"ד. | |
אור מחודשא) אור מחודש ( דף ש " נ אות נ " ב ): | |
אור מקיףד) אור מקיף (ח"ב פ"א או"פ מ'): הוא אור המיועד להתלבש במדרגה, אלא שמתעכב מחמת איזה גבול שבה. ויש בשם זה שתי משמעויות: א' שהוא הארה רחוקה. ב' שהוא הארה בטוחה, כלומר, שסוף סוף עתידה להתלבש שמה, כי האור "מקיף" עליה מסביב, ואין מניח לה שום מקום שתמלט ממנו, עד שתהיה ראויה לקבלתו בשלימות. | |
אור מקיףב) אור מקיף : | |
אור מתעבהד) אור מתעבה: | |
אור ניצוצין הנופלים או אותיות הם ג"כ בחי' רשימו כמו אור התגין, אלא שאור התגין הם בחי' רשימו הנשאר אחר אור הטעמים. שה"ס ע"ס בקומת כתר, (ע"ע טעמים) ואור ניצוצין הנופלים המה בחי' רשימות הנשארים אחר אור הנקודות, (ע"ע אור הנקודות) שהמה ג' מדרגות היוצאים ונאצלים מזווג דהכאה במסך במשך זמן זיכוכו זה למטה מזה, בסוד הויה בריבוע: יוד, י"ה, יה"ו, י"ה ו"ה, עד שהמסך מזדכך מכל עביות וקשיות, ומתפרק לגמרי הזווג דהכאה וכל האור מסתלק. (ע"ע הו"ה בריבוע) | |
אור עב וגסה) אור עב וגס (ח"ד פ"ו סעיף ב'): | |
אור עב וגסבחי"ד הכלולה באור העליון נק' אור עב וגס, ובערכה נבחנות הבחי' הקודמות ג"כ לאור עב וגס, (ע"ח ש"ג ע''א). | |
אור עב וגסכאשר נתעלו האורות למעלה, נשאר למטה אור העב והגס שהוא בחי' הכלי, (ע"ח ש"ו פ"ה). | |
אור עגולג) אור עגול (תע"ס או"פ ח"א פ"א ק'): | |
אור עובר דרך מסךט) מהו אור עובר דרך מסך. | |
אור עובר דרך נקבים קטניםג) מהו אור עובר דרך נקבים קטנים. | |
אור עובר קצתו דרך מסךי) מהו אור עובר קצתו דרך מסך. | |
אור עיניםיא) מהו אור עינים. | |
אור עצמותייג) מהו אור עצמותי . | |