מילון ערכים בקבלה
כולל פירוש המילות מתלמוד עשר הספירות (שזה תוכן הספר אבן ספיר) ואור הבהיר (מילון מושגים לספר עץ החיים עם הפירוש פנים מאירות ופנים מסבירות - המהדורה המוקדמת של תלמוד עשר הספירות).
מיוחד | א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | כ | ל | מ | נ | ס | ע | פ | צ | ק | ר | ש | ת | הכל
ג |
---|
ג' בחינות דנשמות באדה"רמג) מהו ג' בחינות דנשמות באדה"ר. | |
ג' בחינות מנצפ"ךכ) מהן ג' בחינות מנצפ"ך. | |
ג' בחינות שבעיבורח) ג' בחינות שבעיבור: | |
ג' גו ג'יט) ג' גו ג': | |
ג' ההי"ן דה"רכ) ג' ההי"ן דה"ר: | |
ג' ההין דחיצוניות דג' ההין דה"רכא) ג' ההין דחיצוניות דג' ההין דה"ר: | |
ג' חדשים להכר העובריא) ג' חדשים להכר העובר: | |
ג' טפין דסגולכב) ג' טפין דסגול: | |
ג' יודיןט) ג' יודין: | |
ג' ימי קליטהי) ג' ימי קליטה: | |
ג' כלים דחיצוניותכא) מהם ג' כלים דחיצוניות. | |
ג' כלים דפנימיותכב) מהם ג' כלים דפנימיות. | |
ג' לבושין שבגוףמד) מהם ג' לבושין שבגוף. | |
ג' נשים מקוריים דז"אהא' הוא נה"י דס"ג שעלו ונתקנו לישסו"ת דא"ק ושוב לא ירדו. הב' הוא מהתפשטות ישסו"ת דא"ק דהיינו ג"ר דנקודים. הג' הוא מהתפשטות ג"ר לו"ק דנקודים דהיינו ישסו"ת דנקודים. (ע"ע לאה ורחל) (ע"ע נקב) | |
ג' עיבוריםיב) ג' עיבורים: | |
ג' עיבורים כולליםכג) מהם ג' עיבורים כוללים. | |
ג' קוין חח"ן בג"ה דת"י. מתחילה יצאו הספי' בסוד קו אחד בזה אחר זה בלי הפכיות, כי קו אחד יורה שכולם בחי' אחת ואין אחת מכחישה להשניה, ואח"כ נתגלה ביניהם הפכיות. ושורשם מתחיל מכל"א, אשר הכו"ח ראש ותוך נעשו להפכים זה לזה, ו אע"פ שהתוך יצא מהראש, ואין שום דבר משהו מהתוך שלא יקבל זה מהראש, אלא בסוד מלך פורץ גדר כי בהראש בטרם שנתגלה המלכות, היה שם גדר חזק, בסוד אל המיוחד, אשר בהופעת התוך נפרץ הגדר הזה, וע"כ נראו כמו הפכים ומכחישים זה לזה, וע"כ כתובהשלישיהכריעביניהם, דכיוון דהראש כולל כל מה שבתוך, ע"כ הכריע הכל"א את הגדר שבראש והקיפו גם על התוך, באופן שהכנים את התוך לרשותו של הראש, ונתיחד גם החכמה בבחי' הכתר, שנבחן כמו שוקלבמאזניםומכריעאשר כו"ח המכחישים זל"ז נבחנים כמו ב' כפות, שה"ס כפותהמאזנים. | |
ג' רישין דא"אכא) ג' רישין דא"א: | |
ג' שני ערלהיג) ג' שני ערלה: | |
ג"ר (שעה"כ פ"א) ר"ת ג' ראשונות, יורה על ג' ספורות - כתך חכמה בינה, שהם ג' ראשונות של הע"ס. | |
ג"ר (ג' ראשונות)יג) ג"ר (ח"ב פ"א או"פ צ'): הן אורות שקדמו לכלים, המלובשים באו"ח העולה להם ממסך ממנו ולמעלה, דהיינו ג' ספירות ראשונות: כתר, חכמה, בינה, או שמכונים ראש של הפרצוף. | |
ג"ר דבינה דגופאמח) מהן ג"ר דבינה דגופא. | |
ג"ר דבינה דראשמט) מהן ג"ר דבינה דראש. | |
ג"ר דגוףנג) מהן ג"ר דגוף. | |
ג"ר דחיצוניותמהן ג"ר דחיצוניות. כו) המוחין דו"ק נקראים ג"ר דחיצוניות כי ו"ק נקראו חיצוניות. וג"ר נקראים פנימיות עי' לעיל בתשובה כ"א <ג' כלים דחיצוניות>. (אות קפ"ד). | |
ג"ר מבחינת הארתםנא) מהן ג"ר מבחינת הארתם. | |
ג"ר מבחינת עצמותםנ) מהן ג"ר מבחינת עצמותם. | |
ג"ר שע"י מסךנב) מהן ג"ר שע"י מסך. | |
גאוהרצון בחיריי, ומחויב. | |
גבוהגבוה מחבירו, יורה חשוב מחבירו. | |
גבולט) גבול (ח"ב הסת"פ ע"ט): המסך שבכל מדרגה, מודד ועושה "גבול" על המדרגה, בקומת האו"ח שהמסך מעלה (עי' לעיל אות ב') במדת עביותו, כי מסך בחי"ג מגביל קומת המדרגה, שלא תשיג אור כתר. ומסך דבחי"ב מגבילה גם מאור חכמה וכו'. | |
גבולהוא בחי' הסיום הנבחן בכל ספירה פרצוף, אשר בחי"ד שבו הנקראת מלכות, טבעה לעכב על האור העליון שלא יעבור טבעה לעכב על האור העליון שלא יעבור דרך בה, משום כח הצמצום השורה עליה מזמן צמצום א', (ע"ע צמצום). ולפיכך נמצאת חותכתאת ההארה ומסיימתו, (בסוה"כ עד פה תבוא ולא תוסיף). כי מגבלת האור ומעכבתו מלהתפשט. | |
גבולכל הארה המופיעה בהעולמות מוכרחת להיות בעלת גבול, ששורשה מנקודת הצמצום שבבחי"ד, (ע"ע צמצום). והסו"ה עד פה תבוא ולא תוסיף, וב' פעולות הפוכות נמצאים בכוח הגבול, הא' היא פעולת המניעה ודחיית האור לאחוריו, והשניה היא פעולת אחיזת האור בהפרצוף, להיותו סוד המסך המעכב על האור מלהאיר את בחי"ד, ע"כ בטרם נגיעת האור בבחי"ד תיכף דוחה ומחזיר כל האור לאחוריו. וענין זה עצמו של מניעת והחזרת האור האמור מתהפך להיות אור גדול שנק' או"ח, (ע"ע או"ח). שהוא המאחז את האור ישר בפרצוף, ודומה לאור השמש המכה בעששית ומוחזרים הניצוצים לאחור. והנך רואה ב' פעולות הפוכות בהגבול: דוחה ומקרב, בבת אחת בב' אנשים, או בזא"ז באדם אחד. ותבין אמנם אשר בשרשם ברוחניות באים בבת אחת ממש, להיותה למעלה ממקום ולמעלה מזמן, והבן. | |
גבול גשמי הוא ענףודו"ק ותשכח אשר גם החושים הגשמיים אינם נאחזים בחושי האדם, זולת בבחי' הגבול של הדבר, כמו הקול והמראה והריח, שאינם נתפשים בחושים זולת ברגע מניעת הקול ומניעת הראיה ומניעת הריח, כי החושים ליחס רלטיבי צריכים. וקול נמשך וראיה נמשכת וריח נמשך, אין בהם מציאות השגה ולא כלום. וטעם הדבר, כי הגשמי הוא ענף מהרוחני, וע"כ דומה הוא בהכרח לשורשו, שאין שם אחיזה אלא בסוד או"ח העולה מכח ההפסק שבגבול כנ"ל. | |
גבורה נצח והוד דעיבוריד) גבורה נצח והוד דעיבור: | |
גבורותיח) גבורות: | |
גבורותש"ך נידוצין שהאס הבלא דגרמי הם דכורין, וגבורות מנבפ"ך נקבות. | |
גבורות דב"ן דב"ןכג) גבורות דב"ן דב"ן: | |
גבורות דב"ן דמ"הכב) גבורות דב"ן דמ"ה: | |
גבורות דע"בכד) מהן גבורות דע"ב. | |
גבורות דעטרא דגבורהכה) מהן גבורות דעטרא דגבורה. | |
גבורות זכריםכד) גבורות זכרים: | |
גבורות נקבותכה) גבורות נקבות: | |
גגי) גג (ח"ב פ"א או"פ א' שניה): הוא כתר שבכל מדרגה. וכן בספירות ובעולמות. | |
גגה"ס המסך המבדיל בין עולם לעולם, שעליו נעשה זיווג דהכאה ומעלה או"ח על הע"ס דעולם העליון, וגם האו"ח ההוא מתפשט משם ולמטה לעולם התחתון ומאיר לע"ס של עולם התחתון, וע''כ מכונה אותו המסך בשם קרקע. לעולם העליון ובשם גג לעולם התחתון. | |
גדוליט) גדול: | |
גדלותכ) גדלות: | |
גוףיא) גוף (ח"ב פ"א או"פ צ'): כלי קבלה אמיתיים שבכל מדרגה, המתפשטים מכח או"ח שבמסך, ממנו ולמטה, נקראים "גוף" המדרגה, להיותם קודמים מהאורות. לאפוקי האורות המתפשטים לזווג דהכאה על המסך, שהם קודמים לכלים. | |
גוףכ) גוף (ח"ג פ"ח אות ו') : | |