ה"ס נצח והוד: צאה"ס נצח, באה"ס הוד. ובזה תבין סו"ה אין שלום ליוצא ולבא.מפני הצר, ואע"פ שבסוד נצח אין פגם:מפני שנמשך מסור מי דקיימא לשאלה, עם כל זה בהדי הוצא לקי כרבא: כי הצר יש לו אחיזה בכל הבאוהתחתונה תלתה קלקלתה בעליונה, ובזה נפגם גם היוצאשה"ס הנצח. (ע"ע נצח והוד). הפכיות הכלים והאורות: וז"ס הפכיות הכלים והאורות, שאמרו ז"ל ואל יפרוש באבר חי שיציאתו יותר הנאה לו מביאתו אלא באבר מת. הרי שכלפי הכלים הביאה הוא העיקר, כי לא יכול לפרוש באבר חי שה"ס צואה אצלו, מלשון צאצא נאמר לו, דהיינו הס"מ הרשע, משא"כ כלפי האורות אדרבא שה"ס צא מצבאות שורש כל החיים והבן. שז"ס שאמרו ז"ל חללבגי' חיים, שה"ס תחיית המתים והבן. (ע"ע תחיית המתים).