כאשר אין לו בחי' חיהשה"ס טעמים חכמה, עדיין הם דיניןונק' נקודותשהיא הנשמה ס"ג. (דהיינו מג' הקומות זלמ"ז, שיוצאים בעת חזרתאורותלמאציל, שנק' אור הנקודות שהם אור דין ואו"ח היורד, משום שהמסךעולהומזדכך, וה"ס אור נקבהשפניה למעלה למאציל). ולכן כדי שלא יהיה בהם אחיזה אל חיצוניםצריכים להיות אחורים היותר חיצונים, שהם בחי' אותיות ותגין (ב' רשימות דטעמים ונקודות) , שהם נפש רוח (דהיינו הזו"נ), צריכים להיות דבוקים יחד, ואינם נגלים רק או"פ שהם נשמה בינה. (שה"ס פניהם מגולים כלפי חוץ, כלומר ראש ונשמה מאור הנקודות כנ"ל) אך בבוא חיה פנימי שהם המוחין, אז אין הקליפות יכוליםלהתאחז כלל אפי' באחורים, כי אור החיה מאיר עד שם, (בסוד דלא נכוה בפושרין) שהאחורים נגדליםיותר וחוזרים פב"פ ומזדווגיםיחד וכו'. (עש"ה כל ההמשך בביאור אבא ונסירה) (ש"ו פ"ר ע"ח).