(ע"ע בריאה) תבינהו ממ"ש האריז"ל בסוד עצמותגוףלבושהיכל (ע"ח ש' אבי"ע) שה"ס ד' בחי' הנודעים, ואשר כל העולמות אבי"ע נתקנו רק מסוד נשמה עצמות גוף שה"ס כח"ב, אכן זו"נ נשארו רק בסודאו"מ ולא פנימים כלל, שהמה נתקנו בסוד החיצוניותהנק' לבוש והיכל שאין להם חיבור כלל אל הגוף עכ"ל. אין השם מלא: והנך מוצא שבחי' ג' ובחי"ד נפרדו ונבדלו מפרצופי אבי"ע כולם, והזו"נ שבפרצופיאבי"ענחשביםרקזו"נדבינהכלומר זו"נ דבחי"ב שהסו"ה כי יד על כס י"ה שאיןהשםשלםואיןהכסאשלםעדשיכלה זרעו של עמלק, דהיינו סוד ב' אותיות אחרונות של הויה שהם והדהיינו בחי"ג ובחי"ד החסרים מכל פרצופי אבי"ע כנ"ל. ונמצינו למדים אשר אותה הבחי"ד האמיתית ששימשה בעולםא"ק היא שנעשית ונתאית בסוד היכל לבד, ולא יכלה להתקן בסודשאר הבחי' כלל. לבר מהיכלא דמלכא : ובזה תבין מ"ש בזוהר תזריע בביאור הכתוב על משכבי בלילות דלית אורחא דמלכא לאזדווגא בי לבר מהיכליה, דהיינו בבחי' היכל המלך המבואר, כי אז יש מילוא לשם הויה בסוד (לבוש) והיכל, כי האור (ע"ע לבוש ע"ע שחור) הגדול ההוא כחו יפה להכניע גם את הבחי"ד, ובסו"ה הנה אל ישועתי אבטח ולא אפחד, וכיון שאין שום אחיזה לס"א שם, ע"כ אורחא דמלכא לאזדווגא רק במקום ההוא בלבד. (ע"ע היכל להלן) (ע"ע שורש נשמה גוף לבוש היכל).